נני
סטודיו לחידוש רהיטים
סטודיו נני, מאי 2015
ליימינג (Liming) היא שיטת צביעה דקורטיבית לעץ, בה יוצרים בעץ מגרעות או חריצים וממלאים אותם בחומר לבן או צבעוני היוצר משחק גבהים וטקסטורות על פני העץ.
מקור התהליך בשיטות מסורתיות להגנה על עץ, בעיקר אלון, מפני מזיקים. כיום ליימינג היא שיטה אופנתית להלבנה ודקורציה של רהיטים.
טיפים ומידע שימושי לחידוש רהיטים - ליימינג
(מי מפחד מליימינג? (מדריך מצולם
אז מה צריך בעצם?
רהיט חשוף מכל גימור
משחת ליימינג (זהו החומר המקורי לטכניקה, אך קשה להשיגו בארץ) או מיכל פוליסיד.
צבע ליצירת גוון. יכול להיות צבע לקירות דוגמת נירוקריל או מגוון עץ כלשהו.
לכה לגימור
מברשת פלדה
ספוג
כף
מגב קטן של כיור
מטלית
מברשת צבע ורולר ללכה
ניירות לטש מספר 100 ו - 200
ואיך מבצעים?
זהו שולחן האורן המקורי. הוא נוקה ולוטש כהכנה לגימור.
היות ובאמצעים ביתיים חריצת העץ נעשית באופן ידני באמצעות מברשת ברזל, הרי שהאורן, שהוא עץ רך, מתאים ביותר לשימוש בטכניקה זו.
הטכניקה מתאימה ליישום גם בעץ אלון שהוא בעל מרקם מחורץ מטבעו.
באופן כללי, בעצים קשים יותר ניתן לנקוט בשיטות חריצה ממוכנות כגון שימוש במברשת ברזל עגולה המורכבת על משחזת זווית.
במקרה של שולחן זה, חרצנו את העץ באמצעות משחזת זווית עליה מורכבת מברשת ברזל עגולה (יש להקפיד על בטיחות בעבודה, היות וסיבי המברשת עלולים לעוף בעת העבודה ולהינעץ בכל מה שעומד בדרכם).
יש לציין כי חריצה במברשת המורכבת על משחזת זווית נוצרים חריצים עמוקים ו"אלימים" יותר מאשר בטכניקה ידנית.
כך או כך, המברשת, ידנית או ממוכנת, גורעת למעשה את החלקים הרכים שבעץ ומותירה את החלקים הקשים (עתירי השרף) גבוהים יותר משאר פני השטח. כך מתקבלות מגרעות שניתן למלא.
בסוף שלב החריצה יש ללטש מעט באמצעות נייר לטש את הסיבים הזקופים שנותרו ולבסוף לנקות שאריות אבק.
בשלב הבא צבענו את השולחן המחורץ בטכניקת ווש כדי לתת לו גוון ירוק.
לשם כך השתמשנו בצבע נירוקריל ירוק, מדולל במים עד כדי שקיפות. את תמיסת הצבע הירוק משחנו על גבי העץ באמצעות ספוג. יש להניח לצבע להתייבש לפחות יממה, היות והצבע נספג בתוך החריצים דבר המקשה על ייבושו.
לאחר שהגוון הירוק מתייבש סופית, ניתן לעבור לשלב מילוי החריצים.
לשם כך, ניתן להשתמש במשחתץ ליימינג (אם משיגים). לחלופין, ניתן להשתמש במשקע המצוי בתחתית מיכל פוליסיד שלא עורבב. פותחים את המיכל, וגורפים מהתחתית את עיסת המשקע.
את הפוליסיד מורחים על גבי הרהיט באמצעות מברשת גסה, ואת העודפים מנגבים באמצעות מגב קטן, באופן שישאיר את החריצים מלאים בפוליסיד, וישאיר את פני השטח הגבוהים משוחים בשכבה דקה יחסית.
גם בשלב הזה יש לתת לחומר להתייבש לפחות 24 שעות.
(הערה: ניתן גם לחכות שעה שעתיים ולנגב את החומר החצי יבש באמצעות מטלית. כך נבטיח הסרת החומר בעיקר מהחלקים הגבוהים בעץ. אנחנו עבדנו בשיטה שונה).
כאשר שכבת הפוליסיד יבשה, עברנו עם נייר לטש 200 והסרנו בעדינות את שכבת הפוליסיד הגבוהה יותר.
בסופו של דבר התקבל מראה של שולחן ירקרק עם חריצים לבנים.
נציין כי בשלב זה השולחן נראה לבן בהרבה משיראה לאחר הצביעה בלכה. לא להיבהל.
לבסוף, עברנו על כל פני השטח עם נייר לטש 200 כהכנה סופית ללכה, ומשחנו את כל השולחן בשתי שכבות של לכת מים, באמצעות מברשת צבע ורולר. הלכה "מרטיבה" את שכבת הפוליסיד ומבליטה בחזרה את הגוון הירוק.
כמובן ששלב זה של צביעה בלכה הכרחי לא רק מטעמים אסתטיים, אלא גם כדי לאטום את הרהיט ולהגן על העץ ועל הצבע.
